<h1>ארחות חיים הלכ' ביאות אסורות סימן כ"ה</h1>
<h2>דף לז:</h2>
ואסור למסור בתו לזנות וכן למסרה שלא לשם אישות ודוקא להפקיר אבל להיות פלגש לא. ועל ענין פלגש כתב הרמב"ן ז"ל [במנין המצות שורש ה'] דודאי מותרת היא כיון שייחדה לעצמו שלא נאסרה אשה [קדשה] לישראל אלא ממדרשו של ר' אליעזר בן יעקב נמצא אח נושא אחותו ואב נושא בתו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה אבל כשנכנסה לביתו והיא מיוחדת וידועה לו בניה נקראין על שמו ומותרת והביא הרבה ראיות לדבריו. ע"כ.
ואסור ליקח שתי נשים בשתי מדינות מפני חשש שמא [ישא] הבן אחותו וכיוצא בזה מן העריות ואם הוא אדם גדול ששמו ידוע ומפורסם מותר [ולא ישא אדם אשה ממשפחת מצורעים ולא ממשפחת נכפין אם הוחזקו שלשה פעמים בכך].
<h2>דף סד:</h2>
ואסור לאדם לישא אשה שמתו לה שני אנשים ואם קדשה יכנוס. וכן נמי דעת הרשב"א ז"ל בתשובה וז"ל יש מן הגאונים ז"ל שאמרו דלא אסרו אלא לכתחלה אבל אם כנס לא יוציא ואפילו לא כנס כל שנתקדשה מפני שאין זה אלא ספק סכנה ודי לנו [לגזור] עליו לכתחלה ע"כ.
